פרשת השבוע

פרשת "ואתחנן", ועשית הישר והטוב

משה קורא לבני ישראל ומחדש את הברית בין ה' לעמו. אמנם התחלף דור, אך הברית נכרתה בין ה׳ לעמו עד סוף הדורות. משכך חוזר משה שוב על עשרת הדיברות עם הטיה לכיוון זכר יציאת מצרים. הכיוון העיקרי לדברי משה הוא ההתנהגות המצופה מישראל בארץ ישראל. משה מדגיש את מצוות אהבת ה׳, את הכרת הטוב וזהירות […]

פרשת דברים, פרידה ממשה המנהיג

עוד רגע קט ועם ישראל נכנס לארץ המובטחת ונוחל אותה. עוד רגע ויש החלפת משמרות במנהיגות. משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארצם. ספר דברים הינו משנה תורה והרמב״ן מדגיש כי הוא נכתב עם הדגשה לעם בשלב הכניסה וההתנחלות בארץ. מה שלכאורה לא ברור הוא, מה ההקדמה של משה שרובה בפרשת דברים, ומדוע משה מציין […]

פרשת "מטות", שמירה על ערכים

בפרשתנו, טרם הכניסה לארץ ישראל שבט ראובן ושבט גד, מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן בארץ הגלעד. המפרשים עוסקים רבות במניע של בני ראובן וגד ובכעסו של משה. האם רצו את עבר הירדן כי חמדו את אזורי המרעה שם? או שפשוט פחדו להיכנס ולהילחם בכניסה לארץ? האם חטאו באובדן אמונה או שמא רצו להיבדל ולהיפרד מהציבור? […]

פרשת פנחס, ברית שלום

פנחס בן אלעזר הכהן מלווה אותנו מילדות כאחד מגיבורי התנ״ך שעמד בפרץ המגיפה, וקינא את קינאתו של הקב״ה תוך הריגת זמרי בן סלוא נשיא משבט שמעון ואהובתו המדיינית. רש״י רואה בפנחס את הקנאי החיובי. עם ישראל מתחיל להיצמד לבעל פעור  וזאת בעקבות "הרומן הלוהט" שמתחיל בינם לבין בנות מדיין. הקב״ה כועס ומעניש את ישראל במגפה. […]

פרשת "חוקת", סוף מסלול

במוקד הפרשה עומד כמובן סיפור מי מריבה, שבסופו משה מכה את הסלע ומוציא ממנו מים, אך במעשהו זה מאבדים הוא ואהרון אחיו את הזכות להיכנס לארץ. באופן מפתיע אין טענות בתורה לבני ישראל. אין להם מים והם שוב באים בטענות. לכאורה טענתם דומה לרבות בעבר, אולם פה אין טענה לעם ישראל. נהפוך הוא, טענת ה׳ […]

פרשת קורח, מסע לשום מקום

עם ישראל מרגיש כי נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וזה כלל לא פשוט. עד מתן תורה וחטא העגל, לא היו יותר מדי נפגעים וחללים בעם. אבל לאחר מכן מתחילות הצרות ואיתן גם המחירים כואבים. לאחר המסע הראשון מהר סיני, העם מתלוננים ורוצים בשר. ה' יוצר תבערה אשר אוכלת "בקצה המחנה". העם מקווה שתמו הצרות והוא […]

פרשת "שלח", "וחגבים היינו בעינינו וכן היינו בעיניהם"

פרשת "שלח" עוסקת בתכונה המאפיינת את עם ישראל במדבר והיא היכולת להיכשל בדקה ה-90 לפני השיא. כך היה במעמד הר סיני לפני השיא הרוחני של קבלת התורה, וכך פה לפני השיא של הכניסה לארץ ישראל. המפרשים כולם עוסקים בניסיון להבין את חטאם והתנהגותם של המרגלים, ושל עם ישראל כולו. רוב הפרשנים רואים במרגלים כאלו שמראש […]

פרשת "בהעלותך", העלאת הנרות כאמצעי לחימה

הפרשה פותחת בהעלאת ובהטבת הנרות על ידי אהרון הכהן, ובאמת זה לא שייך לרצף הנושאים של הכנת העם למסעות במדבר. ידועה פרשנותו של רש״י, לשאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים- ״פי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, בשלא היה עמם בחנוכה לא הוא ולא  שבטו. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק […]

פרשת "נשא", פוליטיקה בלב המדבר

פרשת "נשא" עוסקת בהשלמת הפרטים של סדרי המשילות, החניות והמסעות, סדרי המחנות ובעלי התפקידים. בולטת בהרחבה פרשת הנשיאים והקרבנות שהביאו. מי הם אותם נשיאים? מה היה תפקידם ומדוע משה להבנתי, לא כל כך מרוצה מהמינוי שלהם? מתחילת ספר "במדבר" מוזכרים הנשיאים שלוש פעמים. הפעם הראשונה בתחילת פרשת "במדבר" באותה פעם גם מוגדרים התפקידים, תפקיד הנשיאים […]

פרשת במדבר, מסידור המחנות ועד לגבעת התחמושת

חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב לפני חומו של הקיץ. אולם אם נעיין לעומק נראה כי ישנם ארבעה אירועים מהותיים בחודש אייר. באחד לחודש זה התפקדו ישראל במדבר והחל הסידור שלהם למחנות ודגלים. בחודש אייר בשנת 132 לספירה, החל לפי […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

תקשיב רגע

קבוצות התלמידים של בית הלל ובית שמאי, היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו. אזכורים אלה מובאים כאן כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הסבלנית, ושמאי בגישתו הנוקשה יותר. הגישה היהודית ללכת […]

קרא עוד ←

הרי את מקודשת

אין ספק שנשים רבות מחכות לטבעת הנישואין יותר מכל דבר אחר, אפילו יותר מטבעת האירוסין. בעוד שטבעת האירוסין היא זו שבאמת יכולה להפתיע ולגרום ללב להתפוצץ מהתרגשות, מדובר בטבעת זמנית שהיא בבחינת הצהרת כוונות מצד הגבר לשאת את חברתו לאישה. אך טבעת הנישואין היא בבחינת חותמת סופית לקשר שהבשיל והגיע אל שיאו- ביטוי נאצל ונשגב […]

קרא עוד ←

מקדש של אהבה

כאשר מנחמים אבל כל מילה מתגמדת, מאבדת את כוחה ונשמעת שחוקה וחסרת כל ערך נוכח האובדן העצום. לכן, כשאין מה לומר עדיף לשתוק

קרא עוד ←

מלך גלגל המזלות

חכמת הקבלה מלמדת כי לכל חודש הארה והשפעה רוחנית ייחודים ובכל חודש קיים פוטנציאל להתחדשות, מלשון חודש ולתיקון בתחומים מסוימים בחיי האדם

קרא עוד ←

אות משמיים

חכמת הקבלה מלמדת כי לאותיות לשון הקודש ערך רב וסודות עצומים שאינם נגלים לעין במבט ראשון. בכל האותיות קיימים חוקים רוחניים המגדירים במדויק את הכוחות הפועלים בבריאה המשתלשלים מעולמות עליונים ומתגלמים בעולם הזה. יצחק אהרון עומד על הקשר בין אותיות, מזלות ויסודות הטבע

קרא עוד ←

האות הראשונה בשמך (א-כ)

אחת מסגולותיה של השפה העברית , לשון הקודש, היא היכולת להשפיע בדיבור על המציאות באופן על טבעי. משכך בקבלה מייחדים מקום נכבד לאותיות, כאשר כל אחת מסמלת ומבטאת רעיון ייחודי, וחיבור שלהן, יוצר תיבות מילים ושמות. לשם האדם חשיבות רבה על איכות חייו, עתידו וגורלו ובמאמר זה יצחק אהרון סוקר בקצרה את מהותה ואיכויותיה של האות הראשונה (דומיננטית) בשם

קרא עוד ←

מלכות הקיץ

ימים חמים כבר כאן ואנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש תמוז. שם החודש הוא בבלי על שם "דומוזו" שהיה אל הפריחה וההתעוררות ומלך בחודשי האביב (ניסן, אייר, סיוון)

קרא עוד ←

סימני הניקוד בשם

חכמת הקבלה מלמדת כי לסימני הניקוד (סוד הצליל) וההטעמה (מלעיל ומלרע) קיימות משמעויות רבות העשויות להשפיע בצורה מכרעת על בעל השם. לכן חלה חובה לדעת כי סימני הניקוד אינם באים לחינם ומהווים עולם שלם של ידע שמעטים מאוד נחשפים אליו

קרא עוד ←

נכנסים ברגל ימין

מעמד חנוכת הבית מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, במהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש. על פי החסידות מנהג חנוכת הבית, או 'חינוך הבית' כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד להכניס אווירת קדושה, הצלחה והצלה על יושביו

קרא עוד ←

כל מילה בסלע

עליית המונותאיזם על במת ההיסטוריה הביאה את ההשקפה הדתית לשיאים ולפסגות שלא נודעו קודם לכן ודתות רבות אוחזות במדרג סודי של ידע הזמין רק לבעלי השגה

קרא עוד ←